דברו עם הכאב שלכם
דברו עם הכאב שלכם
מדוע הימנעות מתנועה מגבירה את הכאב, ומה לעשות במקום זאת.
תמונה מוכרת, אדם עם כאב בגב התחתון נמנע מהתכופפות. או שהוא יורד לכריעה ושומר על גב ישר כמו קרש, או שהוא פשוט מבקש עזרה. כך השרירים המכווצים מתכווצים עוד יותר, והחלשים נחלשים עוד יותר.
הגוף מדבר איתנו דרך הכאב. אבל אנחנו שומעים אותו לא נכון. הכאב מרמז לאיזה שריר צריך לשים לב, ובשום אופן אין לקבל את האות הזה כעצה להפסיק לזוז. רק סוג אחד של כאב באמת מחייב קיבוע – כאב טראומטי חד. אך לא כאב כרוני בגב ובמפרקים.
שריר שאינו נמתח בתנועות טבעיות מתחיל להתקצר. שריר שהפסיקו להעמיס עליו נחלש. מפרק שאינו בשימוש בטווח המלא מתמלא מבפנים בהידבקויות. והעומס שקודם נשאו עשרה שרירים נופל עכשיו על שלושה. השלושה האלה מתכווצים. שריר מכווץ כואב. אנחנו מגיבים לכאב בהימנעות נוספת. מעגל הכאב נסגר.
זכרו: כיווץ וחולשה תמיד הולכים בזוג
הרעיון ששריר מכווץ צריך למתוח מובן והגיוני. והניסיון מראה שמתיחות אכן עובדות. אבל למה הכאב חוזר שוב? איך אנחנו נכנסים למעגל סגור של עומס יתר כרוני על אותו שריר עצמו?
לרוב התשובה אחת. השותף שלו בצד השני של המפרק אינו עובד.
לכל מפרק יש זוג שרירים אנטגוניסטים. מכופף ופושט. אחד מושך קדימה, השני אחורה, וביניהם הסכם של איזון. מערכת העצבים בנויה כך שכאשר שריר אחד נדלק, השני מקבל פקודה להירגע. זה נקרא עכבה הדדית, וזהו מנגנון הגיוני מאוד: אי אפשר לכופף וליישר את היד בו זמנית, מערכת העצבים לא תאפשר זאת.
אבל אם שריר אחד נמצא במתח מתמיד, האנטגוניסט שלו מקבל אות מתמיד להיכבות. והשריר הזה נחלש. ומכיוון שהוא נחלש, הוא מפסיק להחזיק את המפרק מצדו, והשריר הראשון נאלץ לעבוד בשביל שניים. הוא נדרך עוד יותר. ומכבה את השותף עוד יותר.
הוסיפו לזה את הכאב במפרק עצמו. כאשר יש בברך נפיחות או דלקת, הקולטנים בקופסית שולחים לחוט השדרה אות שמעכב את שריר הארבע ראשי. קוראים לזה עכבה שרירית ארתרוגנית: המפרק ממש מכבה את השריר הראשי שלו, בניסיון לקבע ולהגן על עצמו. הגנה הגיונית לשלושה ימים והרסנית לשלושה חודשים.
שלוש התלונות הנפוצות ביותר
כאב בגב התחתון בהתכופפות
בשום אופן אין להימנע מהתכופפות! להפך, התחילו לחפש בשגרת היום שלכם הזדמנויות להתכופף. עשו זאת במודע, עם מיקוד תשומת הלב בשרירי הגב.
איך להתכופף
- כפות הרגליים ברוחב האגן. שאיפה
- נשיפה בנשיפה איטית התחילו לרדת, חוליה אחר חוליה, מלמעלה למטה, הראש כבד, הידיים משוחררות.
- הברכיים רכות, מעט כפופות.
- שמרו את תשומת הלב לא על הרצפה אלא על הגב התחתון: הרגישו איך הוא נפרש ומתארך.
- למטה השתהו שתי נשימות רגועות.
- שאיפה עלו לאט באותו אופן, מלמטה למעלה, הגב התחתון נדלק אחרון.
- להוציא סיר מארון תחתון
- להוציא כביסה מהמכונה
- להרים מה שנפל
- להציע את המיטה
- ללטף את הכלב
כאב בברכיים בעלייה וירידה במדרגות
המעלית היא נוחות שעולה לנו בשריר הארבע ראשי. ארבע ראשי חלש מפסיק לבלום את הזעזוע בכל צעד, וכל גל ההלם הולך ישר אל סחוס הברך.
איך לעלות
- הניחו על המדרגה את כף הרגל כולה, לא את הבהונות.
- עבדו לא עם הברך אלא עם הישבן והירך: דמיינו שאתם דוחפים את הגוף למעלה בעקב של רגל התמיכה.
- הברך מביטה ישר קדימה ואינה נופלת פנימה.
- החזיקו את המעקה ביד, קלות, לשיווי משקל.
איך לרדת
- לאט, בהנחת רגל רכה, בכיפוף קל של ברך רגל התמיכה ומתן אפשרות לירך לעבוד כבולם זעזועים.
- נשיפה בכיפוף הברך, שאיפה בהעברת משקל הגוף על הרגל הישרה.
- אם כואב, רדו בצעד מקביל, עם שתי כפות הרגליים על אותה מדרגה, והחזיקו.
כאבים בכתף בהרמת היד
כאן מחיר ההימנעות הוא הגבוה ביותר, כתף קפואה נוצרת תוך ימים ספורים. קופסית המפרק מתכווצת, ותוך שבועות אחדים היד כבר לא עולה, לא בגלל הכאב אלא פיזית.
איך להרים את היד
- עמדו בצד הקיר. שאיפה
- נשיפה בנשיפה הובילו את היד לאט למעלה על הקיר, בעזרת האצבעות, כאילו אתם הולכים עליו. המרפק רך.
- הגיעו לנקודה שבה מופיעה המתיחה הראשונה ועצרו שם, בלי להגיע לכאב. שתי נשימות רגועות.
- נשיפה בנשיפה נסו להוסיף סנטימטר. בנשיפה הבאה עוד סנטימטר.
- החזיקו את התנוחה במשך 5 מחזורי נשימה (שאיפה + נשיפה = מחזור נשימה).
- שאיפה בשאיפה החזירו את היד לאט למצב ההתחלה.
- להוציא ספלים מהמדף העליון
- לתלות בגדים על קולבים
- לנקות חלון
- לצחצח שיניים בהרמת המרפק, ולא בהתכופפות אל הכיור
שרשראות קינזיולוגיות
השרירים אינם עובדים לבד. הם מאורגנים בשרשראות ארוכות שעוברות דרך כל הגוף: מכף הרגל דרך שריר התאומים, אחורי הירך, הגב התחתון, הגב, ועד לעורף. משכו קצה אחד, והשני יגיב.
לכן לפעמים הגב התחתון כואב מפני ששריר התאומים התקצר. והכתף אינה עולה מפני שהגב החזי אינו מסתובב. אי אפשר לטפל בגוף לפי חלקים, כמו שמתקנים מכונת כביסה, הכול בו קשור זה בזה.
אני אוהבת לספר על מטופלת שסבלה שנים רבות מכאבי ראש שאיש לא הצליח להסביר או לטפל בהם. בבדיקה מדוקדקת התגלה קיצור של גיד אכילס. מתיחות והתאמת מדרס פתרו את הבעיה.
אבל איך אפשר היה לשער שהאשמה בכאב הראש היא העקב?